Big1989, 35

מההתחלה. אני מעדיף להשאיר כמה דלתות חצי פתוחות, כמה סימני שאלה, וכמה חיוכים קטנים שאפשר לגלות רק כשמכירים באמת. מה שכן, אפשר להגיד שאני מגיע עם שילוב נדיר של ניסיון חיים, מילואים שלא נגמרים, ופוסט‑טראומה שמדי פעם קופצת להגיד שלום – אבל אני לומד לרקוד איתה, לא להילחם בה.

אני חלק מהקהילה הישראלית כמו גרעין תירס בפופקורן: לפעמים קופץ, לפעמים שורף, אבל תמיד שם. גדלתי על הומור שחור, קפה שחור, ושיחות עמוקות באמצע הלילה על כל מה שמציק לנו ולא נעים להודות בו. למדתי שישראלים יודעים להיות הכי מעצבנים והכי מחבקים באותה נשימה – וזה בדיוק מה שאני אוהב פה.

אני בתקופה של גילויים חדשים. אחרי שנים של מסגרות, פקודות, ויותר מדי “אחי, תכסה את הגזרה”, החלטתי לגלות מי אני בלי כל הרעש. זה כולל לנסות דברים שלא חשבתי שאעשה, לצחוק על עצמי יותר, ולתת מקום לספונטניות. יש בי צד שמחפש שקט, ויש בי צד שמחפש הרפתקאות – שניהם מסתדרים איכשהו, כמו שני ישראלים שמתווכחים בתור למאפייה ואז יוצאים חברים.

אני אוהב לילות שקטים, ים חשוך, רגעים שבהם העולם נרגע ואפשר לנשום. אוהב אנשים אמיתיים, כאלה שלא מפחדים להגיד מה הם מרגישים, אבל גם יודעים לשמור על מסתורין קטן. מחפש מישהי עם לב טוב, חוש הומור שמחזיק גם בזמנים פחות יפים, ויכולת לזרום